פסק-דין בתיק ת"ק 10403-09-13

בתאריך 11.7.13, ברח' יל"ג שבחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכבו של אלעזר רובין (להלן: "התובע"), הנהוג על ידו והמבוטח על ידי הראל חברה לביטוח בע"מ, ובין אוטובוס אגד, הנהוג על ידי גבריאל סימון (להלן: "הנתבע").

בגין התאונה הוגשו התביעה העיקרית והתביעה שכנגד.

לטענת התובע, יצא מחניון של קופה"ח מכבי, מהמקום המופיע בתצלומים ששלח לביהמ"ש לאחר סיום הדיון ועצר את רכבו על המדרכה, טרם ירידתו לכביש, כאשר בכוונתו לפנות ברח' יל"ג שמאלה, פניה המותרת לו, כעולה מאותם תצלומים.

התובע טען עוד כי האוטובוס, הנהוג על ידי הנתבע, הגיע משמאלו, בנתיב המיועד לתחבורה ציבורית, בנסיעה מהירה ובעוד התובע נמצא בעצירה עם רכבו - פגע האוטובוס בפינתו הקדמית ימנית של רכב התובע, כעולה מהתצלומים שהוגשו וסומנו תק/1.

בעדותו הראשית של התובע בביהמ"ש, חזר על אופן קרות התאונה כפי שנכתב בכתב התביעה.

בחקירתו הנגדית, משנשאל התובע כיצד זה ייתכן שאם אכן היה בעצירה מוחלטת - נפגע האוטובוס בדופן האחורי שלו, באיזור שמהדלת האחורית לכיוון הפגוש האחורי ולא נפגע בקידמת הדופן הימני שלו.

על כך השיב התובע כי כשהאוטובוס הגיע עד אליו, בנסיעה במהירות גבוהה ביותר, סטה האוטובוס ימינה לעברו ופגע בו, כאשר קודם לכן ראה כי האוטובוס נוסע כשחלקו השמאלי מצוי במסלול הנגדי כיוון נסיעתו.

משביקש האוטובוס לחזור לימין הדרך - פגע ברכב התובע.

משנשאל התובע אם במהלך סטייתו של האוטובוס ימינה עלה זה על המדרכה שלימינו, בה נמצא רכב התובע בעצירה, השיב התובע כי אינו יודע לומר אם אכן האוטובוס עלה בחלקו על המדרכה הימנית.

בכתב ההגנה אישרו הנתבעים את טענת התובע כי יצא מהחניון של קופה"ח מכבי, אך טענו כי התובע התפרץ לכביש בעת שהאוטובוס היה בנסיעה וכי הנתבע הוא שפגע באוטובוס, החל מהדלת האחורית ימנית שלו לכיוון החלק האחורי שלו.

בעדותו של הנתבע בביהמ"ש, העלה טענה חדשה, הנוגדת את האמור בכתב ההגנה, כאילו התובע לא יצא כלל מחניון קופה"ח מכבי, אלא מחצר של בית סמוך, כפי שנראה בתצלומים ששלחו הנתבעים לביהמ"ש לאחר סיום הדיון.

כן אישר הנתבע כי לא ראה כלל את רכב התובע קודם לתאונה.

הנתבע עמד על טענתו כי לא נסע מהר וכי רכב התובע הוא שפגע באוטובוס.

בכתב התביעה שכנגד ובכתב התשובה לתביעה שכנגד, חזרו הצדדים על טענותיהם, כפי שנטענו בתובענה העיקרית.

הנני מקבלת כמהימנים עליי את דברי עדותו של התובע כי יצא מחניון קופה"ח מכבי, מהדרך המובילה מהיציאה לכיוון הכביש, כמופיע בתצלומים שנשלחו על ידו לביהמ"ש והנני דוחה את דברי עדותו של הנתבע כאילו יצא התובע מחצר של בית, כמצולם בתמונות שהגישו הנתבעים לביהמ"ש.

כל זאת, כאשר הנתבע העיד כי כלל לא ראה את רכב התובע קודם לתאונה, כך שעדותו כאילו יצא התובע מאותה חצר - הינה חסרת כל בסיס.

הנני נכונה לקבל את טענת התובע כי ממש בעת קרות התאונה, עצר את מירוץ התקדמותו אל עבר הכביש, אם כי, לקביעתי, בעת שעצר - חרג עם הפינה הקדמית ימנית של רכבו אל תוך תחומי נתיב הנסיעה של האוטובוס.

גם אם סטה האוטובוס ימינה כדי להיכנס כליל אל תוך נתיב הנסיעה הימני המיועד לו, כאשר קודם לכן נסע בחלקו על המסלול הנגדי, כשאינו רואה כלל את רכב התובע, למרות שהיה עליו לראותו נוסע מהיציאה מהחניון, וכאשר אין כל ראיה כי האוטובוס עלה על המדרכה - הרי שאין כל אפשרות כי האוטובוס יפגע בדרך כלשהי עם הדופן האחורי שלו ברכב התובע הנמצא בעצירה, אלא אם כן רכב התובע חורג בחלקו אל תוך נתיב הנסיעה של האוטובוס, כפי שנקבע על ידי כי אכן ארע.

על בסיס הראיות שבאו בפני ביהמ"ש וקביעותיי דלעיל, הנני קובעת כי כל אחד מהנהגים התרשל בנהיגתו; התובע התרשל בכך שעצר את רכבו כאשר חלק ממנו בולט אל תוך נתיב נסיעת האוטובוס והנתבע התרשל בכך שלא ראה כלל את רכב התובע המתקרב לכביש, למרות שהיה עליו לראותו ולהתרחק מהשפה הימנית של הנתיב.